פיצול לפי סעיף 105 לפקודה

פיצול לפי סעיף 105 לפקודה

חלק ה-2 לפקודה מאפשר לבצע שינויי מבנה בפטור ממס, בכפוף לעמידה בתנאים והוראות הרלוונטיות.

אחד משינויי המבנה האפשריים הינו פיצול, וזאת בהתאם לסעיף 105 לפקודה.

פיצול הגדרתו העברת נכסים והתחייבויות מחברה אחת לחברה אחרת או מספר חברות אחרות. לדוגמא, מקרה בו לחברה שני סוגי פעילויות – פעילות מו"פ ופעילות מסחר. החברה רוצה לגייס הון באמצעות משקיעים לפעילות המו"פ בלבד. לצורך כך, נדרשת העברת פעילות המו"פ לחברה נפרדת – חברה אחות או חברה בת. העברה זו הינה אירוע החייב במס, למרות שמבחינה כלכלית מנקודת המבט של בעלי המניות לא חל כל שינוי ביחס לשווי החזקותיהם. המחוקק רצה לעודד מהלכים כגון האמור, כך שחסם המס לא ימנע ביצועם. בהמשך לכך, מאפשר סעיף 105 לפקודה ביצוע מהלך כגון האמור בפטור ממס (דחיית מס) בכפוף לעמידה בתנאי ודרישות הסעיף.

בעיקרון, קיימים שני סוגי פיצול:

  • פיצול אופקי – העברת נכסים והתחייבויות לחברה אחות.
  • פיצול אנכי – העברת נכסים והתחייבויות לחברה בת. בפיצול מסוג זה, החברה המתפצלת יכולה היתה להעביר את כל נכסיה והתחייבויותיה, ולהפוך לחברת אחזקות.

בשונה לדוגמא מהוראות סעיף 104א/ב לפקודה, בפיצול ניתן להעביר התחייבויות בנוסף להעברת הנכסים.

הוראות סעיף 105 לפקודה כוללות מספר תנאים ודרישות בכדי שמהלך הפיצול יהיה פטור ממס. התנאי הבסיסי הינו כי קיימת תכלית עסקית כלכלית לביצוע הפיצול, ולא מדובר במהלך לצורך הפחתת מס. בנוסף, נקבעו תנאים נוספים, לרבות ביחס לבעלי הזכויות בחברה המתפצלת וביחס לפעילויות בחברות המשתתפות בשינוי המבנה.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 242), התשע"ז-2017

ביום 6.8.17 פורסם תיקון 242 לפקודת מס הכנסה, במסגרתו הותאמו הוראות חלק ה-2 לפקודה לסביבה הכלכלית המודרנית, לרבות עדכון הוראות סעיף 105 לפקודה העוסק בפיצול. להלן התייחסות תמציתית לשינויים העיקריים ביחס לסעיף 105:

  • עד לתיקון 242 לפקודה אחד מהתנאים לקבלת פטור ממס בפיצול כי הן לחברה המתפצלת והן לחברה אליה הועברו הנכסים וההתחייבויות תהיה פעילות שההכנסות ממנה מתחייבות במס לפי סעיף 2(1) לפקודה – כלומר, הכנסות העולות כדי עסק. תנאי זה מנע באופן גורף העברת פעילות שאינה עולה כדי עסק במסגרת פיצול. במסגרת תיקון 242 ניתנה האפשרות להעביר פעילות שאינה עולה כדי עסק באישור המנהל. אציין, כי בהצעת החוק ודברי ההסבר לא ניתנה התייחסות לתיקון הסעיף הרלוונטי, כך שלא ניתן ללמוד ממנה על השיקולים הרלוונטיים שיילקחו בחשבון במסגרת שיקול הדעת במתן האישור האמור. בכל אופן, התיקון נותן פתח לביצוע פיצולים בעלי תכלית עסקית בהם תועבר פעילות שאינה עולה כדי עסק, כגון פעילות השכרת מקרקעין – פיצולים אשר עד היום לא התאפשרו באופן גורף.
  • בדומה לשינויי המבנה האחרים, ניתנו הקלות ביחס לשינוי בזכויות בעלי המניות בחברה המתפצלת ובחברה האחות כאשר מדובר בפיצול אופקי.
  • בהתאם להוראות החוק לאחר תיקון 242, אין הכרח לקבל אישור המנהל ביחס לפיצול אנכי.
  • במידה ומדובר בפיצול בו מעורבות חברות שהינן איגוד מקרקעין, והועברה קרקע במסגרת הפיצול, הוארכה התקופה הנדרשת להשלמת בניין מארבע שנים לחמש שנים.
  • במסגרת התיקון נכללה הוראה אנטי תכנונית, המונעת מצב בו נעשה פיצול אופקי, ולאחר מכן, בעל מניות בחברה החדשה (אליה הועברו הנכסים וההתחייבויות) מוכר אותה בפטור ממס. בהתאם להוראה האנטי תכנונית יחויב בעל מניות זה בדיבידנד בגין החלק המיוחס לו בפיצול.
  • בוטל סעיף 105ה לפקודה אשר הגביל קיזוז הפסדים בחברות המשתתפות בשינוי המבנה.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח יוסי ישועה, בוגר מחלקת חוק מיזוגים פיצולים בחטיבה המקצועית של רשות המסים.

מלא פרטיך וניצור עמך קשר בהקדם!

© כל הזכויות שמורות לישועה נחמני - ייעוץ מס והשקעות
אין לראות במפורט לעיל כהמלצה כלשהי ו/או כתחליף לייעוץ מקצועי.
 
שינוי גודל גופנים
ניגודיות