דף הבית
חוק עידוד השקעות הון

חוק עידוד השקעות הון

חוק עידוד השקעות הון נחקק בשנת 1959, במטרה לעודד יזמים להקים מפעלים אשר יפתחו את כושר הייצור בארץ עם דגש על הפריפריה, שיפור מאזן הייבוא ייצוא וקליטת עליה תוך פיזור העבודה והאוכלוסייה. מטרות אלו נכונות ומפורטות במסגרת החוק, לאחר שעברו התאמות במהלך השנים.
השימוש במתן הטבות מס כאמצעי לעידוד פעילויות מסוגים שונים, יצירת מקומות תעסוקה, שיפור יתרות מטבע החוץ. באמצעות מתן הטבות המס המפורטות במסגרת חוק עידוד השקעות הון ניתן, בין היתר, סיוע לישובים בקליטת מפעלים ובתי מלון, ובכך יוצר מקומות תעסוקה במשק תוך מתן דגש על הפריפריה.

רו"ח דוד נחמני מייסד המשרד הינו בוגר מחלקת חוק עידוד השקעות הון ברשות המסים, בעל ניסיון וידע רב בתחום, היה שותף להחלטות מיסוי רבות כממונה במחלקת חוק עידוד השקעות הון והחל משנת 2011 כמייצג. במסגרת תפקידו שותף להחלטות רבות פורצות דרך וחדשניות בתחום לרבות בתחומים כמו פיתוח תוכנה, קבלני משנה, מפעל תעשייתי, בתי מלון ועוד.

 הטבות המס לפי חוק עידוד השקעות הון

המחוקק בחר לעודד השקעות על ידי מתן מענק בגין השקעה מאושרת, ובדרך של מתן הטבות מס למשקיע. במסגרת הטבות המס החוק מעניק הטבות למפעלים תעשייתיים, מתקני תיירות ללינה (בתי מלון), ובניינים להשכרה.

על מנת להיות זכאים להטבות המס, על החברה להיות מוגדרת כ"חברה מועדפת" ע"פ הגדרתה בחוק עידוד השקעות הון. על מנת לענות להגדרה, על החברה לעמוד במספר קריטריונים:
קיומו של מפעל תעשייתי – על החברה לקיים את התנאי הקובע שבבעלותה יהא מפעל תעשייתי. לא אחת עולות מחלוקות בין רשות המסים לבין חברות מועדפות בנושא קיומו או אי קיומו של "מפעל".
היקף ייצוא– היקף המכירות של החברה לשוק העולמי הוא 25% או יותר מסך המכירות בשנת המס השוטפת.
פעילות ייצורית בישראל– עיקר פעילות החברה בשנת המס היא "פעילות ייצורית" אשר מבוצעת במדינת ישראל. הגדרת פעילות ייצורית- לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח.
"הכנסה מועדפת"– רק הכנסה אשר מוגדרת כ"הכנסה מועדפת" תהיה זכאית להטבות המס בחוק.
מיקום החברה – השליטה על עסקי החברה וניהולם מופעלים בישראל.

קיימים שני מסלולים לקבלת ההטבות:

מסלול רולינג – פנייה יזומה לחטיבה המקצועית ברשות המסים (מחלקת חוק עידוד השקעות הון) לקבלת החלטת מיסוי בהסכם (רולינג) לפיה לחברה הפונה מפעל תעשייתי הזכאי להטבות בגין פעילותו. במידה וניתנה החלטת מיסוי בהסכם לפיה לחברה זכאות להטבות, לפקיד השומה סמכות מוגבלת לבדוק סוגיות שנבדקו ואושרו ביחס לחוק עידוד השקעות הון על ידי המחלקה המקצועית.

המסלול הירוק – הגשת הדוחות כמפעל תעשייתי הזכאי להטבות, בהתבסס על חוות דעת מומחה במידת הצורך. במסלול זה לפקיד השומה סמכות לבדוק את הזכאות להטבות בגין פעילות החברה, ולקבוע שומה לפי שיקול דעתו. כלומר, כל עוד לא נקבעו שומות סופיות קיים חוסר וודאות ביחס לזכאות להטבות. נציין כי במקרים מסוימים, לאחר בדיקה במסגרת דיוני השומות, מאשרת רשות המסים את קבלת ההטבות רק עבור חלק יחסי מפעילות החברה החברה, תוך הפרדה בין הפעילות המועדפת הזכאית להטבות, ובין הפעילות שאינה מועדפת.

מה הפעילויות המזכות בהטבות המס?

– חברות יצרניות אשר מוכרות את תוצרתן בישראל ובעולם.

– חברות תוכנה אשר מעניקות ללקוחות זכות שימוש בתוכנה.

– חברות אשר מפתחות תוכנה לתושבי חוץ – בישראל ישנם הרבה מאוד מרכזי פיתוח של ענקיות תוכנה, בין השאר כתוצאה מההטבות לחברות.

– חברות המוכרות רכיב אשר משתלב במוצר אחר והמוצר האחר נמכר לחו"ל, בכפוף לעמידה בתנאים נוספים כגון מחזור מכירות (יצוא עקיף).

– בתי מלון אשר מספר הלינות של תושבי חוץ עולה בהם על רבע מסך הלינות במלון – להרחבה בעניין לחץ כאן.

– בניינים להשכרה – בניינים אשר מכילים דירות להשכרה לתקופה של מינימום חמש שנים – להרחבה בעניין לחץ כאן.

החל משנת 2017 התווסף לחוק לעידוד השקעות הון מסלול הטבות נוסף לחברה בעלת מפעל טכנולוגי מועדף – להרחבה בעניין ראה בהמשך.

 חברה רגילהמפעל מועדף - אזור פיתוח א'מפעל מועדף - אזור אחרמפעל טכנולוגי מועדף - חברה קטנהמפעל טכנולוגי מועדף - חברה גדולה
מס חברות23%7.5%16%12%6%
מס דיבידנד30%20%20%20%20%
מס דיבידנד לזרים30%20%20%4% בנסיבות מסוימות4% בנסיבות מסוימות
מס במכירת IP23%23%23%12%6%
פחתרגיל200%-400%200%-400%200%-400%200%-400%

גם חברות לפיתוח תוכנה זכאיות להטבות מס

בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון, גם ההכנסות הבאות ייחשבו כהכנסות מועדפות אשר קיימת בגינן זכאות להטבות מס:

1. הכנסות ממכירת תוכנה – במכירת תוכנה הכוונה היא למכירת התוכנה יחד עם כל הזכויות הנלוות אליה ללקוח.
2. הכנסות ממתן זכות/רישיון לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל – הכנסות מסוג זה הינן הכנסות מדמי שימוש אותם משלם הלקוח. דמי שימוש אלו אינם מעניקים ללקוח כל זכות בבעלות על התוכנה למעשה מדובר במעיין תשלומי שכירות.
3. הכנסות משירותים נלווים למכירות (כולל תמיכה טכנית, שירותי תחזוקה, הוספת עדכוני תוכנה, שדרוגים וכו') – הכנסות אלו נחשבות להכנסות מועדפות הקשורות להכנסה העיקרית רק כאשר אין זה סביר לבצע את העסקאות בסעיפים 1-2 הרשומים לעיל מבלי לבצע את עסקת השירות הנלווה במקביל.
4. הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ – הטבה זו מתקיימת רק בתוספת אישורו של המדען הראשי ממשרד התמ"ת אשר מבקש לבחון את חדשנות הפיתוח.

במסגרת החלטות המיסוי שפורסמו במהלך השנים ניתן למצוא מגוון רב של חברות פיתוח תוכנה אשר נמצאו זכאיות להטבות מס בהתאם לחוק, לדוגמא:

תחילה נציין כי לאחרונה, ניתנה החלטת מיסוי 6827/14 – במסגרתה ניתנו הטבות מס לחברת פיתוח תוכנה בהיקף מצומצם, כך שמיעטו פעילות שסווגה כפעילות מתן שירותים מהפעילויות אשר קיימת בגינן זכאות להטבות מס. בנושא זה, אנו סבורים כי יש לבחון כל מקרה גופו, ובמקרים המתאימים גם פעילות אשר לכאורה הינה מתן שירותים תהא זכאית להטבות.
– חברה העוסקת בייצור תוכנה לתחום התיירות, אשר הכנסותיה נגזרות כאחוז מהגידול במחזור המכירות של לקוחותיה הנובע משימוש בתוכנה.
– חברה העוסקת בפיתוח תוכנה אשר הכנסותיה נובעות מתקבולים על פרסומות המוטמעות (ע"י צד ג') בתוכנה.
-חברה העוסקת בפיתוח תוכנה המשמשת כפלטפורמה לקישור בין בעלים של אתרי אינטרנט לבין מפרסמים שונים אשר מעוניינים לקדם את מוצריהם באינטרנט באמצעות פרסום מקוון. הכנסות החברה הינו על בסיס חשיפות של הפרסומות או עבור קליקים שבוצעו ע"י גולשי האינטרנט.
– הכנסות משירותי פיתוח, שמקורן בהתקשרויות עם חברות להן מספקת החברה רישיון לשימוש בטכנולוגיה/תוכנה.

מפעל טכנולוגי מועדף (החל משנת 2017)

בשנת 2015 פרסם ה- OECD דוח הנקרא BEPS, במטרה להתמודד עם תכנוני המס הרב לאומיים, במסגרתם רשמו החברות הרב לאומיות את הקניין הרוחני (IP) במדינות עם משטרי מס מיטיבים, ובהמשך לכך ויסתו את רווחיהם למדינות אלה. כחלק מההתמודדות, נדרש כי הקניין הרוחני יירשם במדינה בה נעשה פיתוחו. בכדי לעודד משקיעים לרשום את קניינם הרוחני במדינת ישראל, הברוכה בהון אנושי איכותי, התווסף לחוק לעידוד השקעות הון מסלול נוסף, המקנה הטבות לחברות בעלות "מפעל טכנולוגי מועדף", העוסקות במחקר ופיתוח, תוך יישום הוראות ה- BEPS, וזאת כפי שיפורט בהמשך.

קיימים שני מסלולים, בכדי להיחשב כמפעל טכנולוגי מועדף:

– מפעל אשר קיבל אישור מהרשות לחדשנות (המוכרת בשם המדען הראשי), על כך שהוא אכן מפעל טכנולוגי מועדף.

– מפעל העומד בתנאים המצטברים הבאים:

1. חברה שהוצאות המו"פ שלה הן לפחות בשיעור של 7% מסך הכנסותיה או מינימום של 75 מיליון ₪. הוצאות מו"פ נבחנות על פי כללי חשבונאות מקובלים.

2. תנאי נוסף מבין ארבעת התנאים הבאים:

א. 20% מעובדי החברה הם עובדי מו"פ או מינימום של 200 עובדים.

ב. קרן הון סיכון השקיעה בחברה סך של 8 מיליון ₪ לפחות.

ג. צמיחה של 25% במספר בעובדים בממוצע לשנה במשך שלוש שנים.

ד. צמיחה של 25% במחזור ההכנסות בממוצע לשנה במשך שלוש שנים.

כמו כן, יש לעמוד בתנאי המפעל בר תחרות הקבועים בחוק – יצוא ישיר ו/או יצוא עקיף.

מהי ההכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף הזכאית להטבות מס?

הכנסה טכנולוגית- הכנסה הנובעת משימוש בנכס בלתי מוחשי בבעלות (מלאה או חלקית). ההכנסה הזכאית להטבות כוללת הכנסות מהמקורות הבאים:

1. הכנסה ממתן זכות שימוש.
2. שירות מבוסס תוכנה (SAAS).
3. מכירת מוצר.
4. הכנסה ממוצר נלווה / תומך.
5. שירות נילווה / תומך.
6. שירות מו"פ בהיקף של עד 15% מההכנסות.
7. סוגי הכנסות נוספות שיקבעו.נכס בלתי מוחשי מוטב:

1. זכות לפי חוק הפטנטים.
2. תוכנת מחשב מוגנת לפי חוק היוצרים.
3. זכות מטפחים של זני צמחים.
4. זכות לפי חוקים אחרים.
5. זכויות כאמור לעיל הקבועות על פי הדינים של מדינות חוץ.
6. אישור הרשות לחדשנות (המדען), לידע.
7. ידע בתחום האנרגיה המתחדשת המאושר על ידי המדען.

ההכנסות אשר בגינן אין לדרוש הטבות לפי התיקון החדש (הכנסות רגילות או הכנסות מועדפות שאינן טכנולוגיות):

1. הכנסה המיוחסת לייצור – ככל הנראה הכנסה זו תהא זכאית להטבות מפעל מועדף.
2. הכנסה מנכס בלתי מוחשי המשמש לשיווק (מותג, שם מסחרי, מוניטין וכדומה).
3. הכנסה שיקבע בתקנות שאיננה זכאית (על פי נוסחת הנקסוס).
4. הכנסה של חברה ממשלתית בבעלות מלאה, אגש"ח שמדווחת כשותפות.

בתיקון לחוק נכללו שני אלמנטים אשר מקלים עם החברות ובעלי המניות:
1. מס רווח הון מוטב – רווח הון בגין IP שפותח בישראל או שנרכש בישראל בחברה טכנולוגית מועדפת או טכנולוגית מועדפת מיוחדת יהיה בהתאם לשיעור מס החברות המוטב הקבוע בחוק – מדובר בחידוש גדול שכן, בראיית החוק הקודמת הטבות ניתנו ככל שהמפעל מייצר בישראל ועל בסיס הייצור בפועל. במקרה הזה המדינה מעניקה למעשה את היכולת לחברות להתחרט ולמכור את הפעילות (גם לעצמן במדינה אחרת), ולשלם מס מופחת של 6%/12%.
2. דיבידנד מוטב – דיבידנד בשיעור מס של 4% לחברת האם במידה וזו תושבת חוץ והיא מחזיקה מעל 90% מהון המניות של החברה.
3. יציבות הטבות – חברות אשר יעבירו לישראל IP בשווי של מעל לסך של 500 מיליון ₪ יהנו מיציבות הטבות למשך 10 שנים.

סוגיות בהתנהלות מול פקיד השומה

מצד אחד חוקקה המדינה את חוק עידוד השקעות הון במטרה לעודד הקמת מפעלים תעשייתיים, ובפרט בתחום פיתוח התוכנה. על ידי מתן הטבות המס, בין היתר, תימנע זליגה של פעילות למקומות בהם שיעורי המס מופחתים. כך לדוגמא, יזם הייטק שעלה במוחו רעיון לפיתוח תוכנה מסוימת, יכול בקלות להקים את הפעילות במדינות אחרות, בפרט במדינות בהן עלות מפתחי התוכנה הינה נמוכה מהותית ביחס לעלות בישראל. על ידי הפחתת שיעורי המס נותנת המדינה תמריץ להקמת הפעילות בישראל.מנגד, במקרים רבים, בהתמודדות מול פקיד השומה, מציבים נציגי פקיד השומה עמדות נוקשות, וזאת חרף התכלית שעמדה לנגד המחוקק. להלן מספר דוגמאות לסוגיות מורכבות העולות בדיוני השומות:

מספר עובדים מינימלי?

העידן המודרני והנסיקה המטאורית של כל תחום ההייטק, הובילו לדיון סביב החברות הזכאיות להטבות המס, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון וסביב ההגדרה המודרנית של המושג "מפעל תעשייתי".

מצד אחד, מהנדסי תוכנות ומפתחי אפליקציות הם אנשים שכותבים תוכנה, לרוב מביתם או ממשרד קטן, לבד או כחלק מצוות מצומצם, כך שלכאורה אינם עונים על הקריטריונים. אולם בפועל, פעמים רבות התוכנה או האפליקציה שכתבו מעניינת את גוגל ו/או אפל, שמעבירות להם עשרות ומאות אלפי שקלים בשנה, תמורת זכות השימוש בתוכנה. עובדה זו הופכת את התוכנה או האפליקציה למוצר ואת מפתחיה ליצרנים, כך שהחברה עונה על הקריטריון הראשון- חברה יצרנית. הכספים שמועברים מחו"ל, עונים על הקריטריון השני, הנוגע לייצוא. אבל, פעמים רבות עמדת רשות המסים הינה כי חברות אלה אינן זכאיות להטבות המס המגיעות במסגרת החוק, בטענה שהן לא מעסיקות עובדים, ולכן לא יכולות להיות מוגדרות כמפעל תעשייתי, ואף פוסל אותן על הסף כאשר הן פונות במסגרת מסלול רולינג.

לצורך המחשת האבסורד, נקח כדוגמא את מפעל אאודי בגרמניה. המפעל הוא מפעל לייצור מכוניות שמייצא לכל רחבי העולם, אך מתנהל בצורה ממוחשבת בלבד וללא מגע יד אדם – האם משום שלא מועסקים בו עובדים, אין הוא מוגדר כמפעל יצרני תעשייני שעומד בקריטריונים? ודאי שכן. עמדתנו הינה כי בנסיבות המתאימות יש להשיג על דרישת רשות המסים למספר מינימלי של עובדים.

יצרנים המייצרים רכיב במוצר שנמכר ליצואנים

במקרים המתאימים גם יצרנים המייצרים רכיב במוצר שנמכר ליצואנים זכאים להטבות מס לפי החוק. כך לדוגמא, מפעל שמייצר חביות באופן בלעדי עבור יצרן מיצים שמייצא לחו"ל. יצרן החביות אינו מייצא באופן ישיר לחו"ל, אך כיוון שהוא חלק בלתי נפרד מתהליך הפקת ההכנסה של יצרן המיצים, גם הוא זכאי לקבל את ההטבות המוגדרות בחוק.

הגדרה זו נוגעת גם לחברות ולגופים בתחום פיתוח התוכנות והאפליקציות, כך שיצרן של רכיב מסוים עבור אותה תוכנה, זכאי גם הוא לקבל את ההטבות, אם כי עבור חברות אלה נדרשת התנהלות ארוכה יותר מול רשות המיסים.

ייצוא עקיף – מכירה לישראלי המוכר לחו"ל

בנסיבות המתאימות גם לחברה יצרנית המוכרת לגוף ישראלי אשר מוכר את המוצר לחו"ל קיימת זכאות להטבות מס, וזאת למרות שמבחינת החברה היצרנית המכירה הינה לגוף ישראלי, ולכאורה לא מדובר בייצוא. להרחבה בעניין ייצוא עקיף לחץ כאן

קבלני משנה

במקרים בהם חברה נעזרת בקבלני משנה – לדוגמא, חברת פיתוח תוכנה הנעזרת במתכנתים מחו"ל, האם קיימת זכאות להטבות מס? לכאורה, לא מדובר במפעל שמלואו בישראל. מה לגבי מקרה בו לחברה מפעל באיזור פיתוח א' והיא נעזרת בקבלני משנה באזור אחר?

עיקר הפעילות

האם לדוגמא חברה המעסיקה כ- 30 עובדים בפיתוח דגמים ייחודיים, ובנוסף מעסיקה כ- 70 עובדי מכירות למכירת הדגמים הייחודיים הינה חברה שעיקר פעילותה ייצורית?

עובדים לא מקצועיים

כאמור, דרישת רשות המסים הינה כי בכדי שמפעל יעמוד בהגדרת מפעל תעשייתי עליו להעסיק מספר מינימלי של עובדים מקצועיים. דרישה זו מהווה קושי בפרט כאשר מדובר בחברות פיתוח תוכנה בהן בדרך כלל הפעילות מתחילה עם מספר מצומצם של עובדים. לעמדת רשות המסים, בספירת העובדים אין לקחת בחשבון עובדים שאינם במרכז הליך הייצור – לדוגמא, חברת המפתחת תוכנה המאפשרת זיהוי של זיוף מוצרים באמצעות איתור תמונות עם לוגו החברה אשר לצורך הפעלתה יש צורך בפיקוח ובקרה של עובדים שאינם עובדי פיתוח.

פיתוח תוכנה או שירות?

האם חברת המפתחת תוכנות על פי דרישת הלקוחות ("תוכנה תפורה") הינה נותן שירות שאינו זכאי להטבות או מפתח תוכנה הזכאי להטבות?

סיכום

כמפורט לעיל, חוק עידוד השקעות הון הינו חוק מורכב אשר יישומו וקבלת ההטבות המקסימליות מכוחו כרוכים בהתמודדות מקצועיות רבות מול רשות המסים. במסגרת ההתמודדות מנסה רשות המסים במקרים רבים למנוע קבלת ההטבות מסיבות שונות, כדוגמת המקרים המפורטים לעיל.

אנו ממליצים להיערך ליישום החוק לעידוד השקעות הון באופן המיטבי בשלב ההקמה, וזאת באמצעות מומחים בתחום המכירים את החוק ואת ההתנהלות מול מס ההכנסה על בוריים, כך שמיצוי ההטבות לפי החוק יהיה מקסימלי.

נשמח לעמוד לרשותכם, באמצעות רו"ח דוד נחמני, 03-7737070

מלא פרטיך וניצור עמך קשר בהקדם!

© כל הזכויות שמורות לישועה נחמני - ייעוץ מס והשקעות
אין לראות במפורט לעיל כהמלצה כלשהי ו/או כתחליף לייעוץ מקצועי.
Call Now Button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות