חוק עידוד – החלטת מיסוי בהסכם 13/08

העובדות:

1.   חברה תושבת ישראל מעבירה את עודפי המזומנים לחברה בת בבעלותה המלאה במדינת shoreoff.

2.   עודפי המזומנים מושקעים בעיקר בניירות ערך סחירים בעלי דירוג גבוה.

3. החברה טענה כי:

3.1   הקמת חברת הבת היא פרי מגבלה של חברת האם וכי הדבר נעשה בשל שיקולי דירוג אשראי.

3.2  ההשקעות בחברת הבת אינן נושאות אופי הוני רגיל הדומה להשקעת חברת אם בחברת בת, אלא מהוות על פי טיבן הכנסות של החברה עצמה מהשקעת רווחיה.

4.  לחברה כתב אישור על פיו תהא זכאית לפטור ממס כקבוע בסעיף  47(א)(5) לחוק לעידוד השקעות הון (להלן: "העודפים הפטורים").

פרטי הבקשה:

החברה ביקשה, כי השקעת העודפים הפטורים, בחברת הבת, לא תחשב כחלוקת דיבידנד לעניין סעיף  47(א2) ו/או 51ב לחוק לעידוד השקעות הון.

החלטת המיסוי ותנאיה:

1.  נקבע כי השקעת העודפים הפטורים בחברת הבת לא תחשב כחלוקת דיבידנד לעניין סעיף 47(א2) ו/או 51ב לחוק לעידוד השקעות הון בהתקיים כל התנאים  הבאים:

1.1  החברה תשקיע את הכספים  בהתאם  לכללי דירוג האשראי ואלו יישארו בחשבון חברת הבת בלבד ו/או יוחזרו לחברה בישראל לצורך השקעה ברכוש קבוע במפעל החברה בישראל.

1.2   חברת הבת תנהל את כספי העודפים הפטורים בחשבון בנק נפרד.

1.3   על הרווחים שמקורם בעודפים הפטורים תחויב החברה בשיעור מס חברות מלא, כאילו היו רווחים שהופקו בידי החברה.

1.4    נקבעו כללים לעניין חובת דיווח בדוחותיה הכספיים של החברה לפקיד השומה.

2.  במסגרת החלטת המיסוי נקבעו מגבלות ותנאים נוספים.