החלטת מיסוי 34/07
העובדות:
 
1.      בשנת 1998 התגרשו מר ר. (להלן: "בן הזוג") וגב' ל. (להלן: "בת הזוג") והסדירו את סיום הקשר ביניהם בהסכם גירושין אשר קיבל תוקף בבית הדין הרבני (להלן: "הסכם הגירושין").

2.      על פי הסכם הגירושין, זכויות הצדדים בדירת המגורים המשותפת אותה חכרו בני הזוג במשותף, מהמינהל ובה התגוררו - "יחולקו שווה בשווה בין בני הזוג".
 
3.      עד כה בני הזוג טרם פירקו את השיתוף בדירת המגורים בהתאם להסכם הגירושין המקורי, והם נותרו שותפים בזכות החכירה בדירה (במושע).
 
דירת המגורים הושכרה, במשך מספר שנים, על ידי בני הזוג כאשר דמי השכירות התחלקו ביניהם שווה בשווה. מאוחר יותר הושכרה הדירה לבת הזוג, תמורת מחצית מדמי השכירות המקובלים בשוק.
 
4.      בני הזוג מבקשים לפרק את השיתוף שביניהם, באופן שבת הזוג תעביר את זכויותיה בדירת המגורים לבן הזוג, ומנגד בן הזוג יתחייב, בתוך שנתיים, להעביר לכל אחד מילדיהם המשותפים סך של $50,000, ולהעביר לבת הזוג סך של $250,000, והכל בתוך שנתיים.
 
5.      בני הזוג מבקשים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת לתת תוקף להסכמה האמורה במסגרת הסכם הגירושין שביניהם.
 
פרטי הבקשה:
 
מאחר ובפועל טרם פירקו בני הזוג את השיתוף ביניהם בדירת המגורים וכעת הם מבקשים לעשות זאת בדרך של העברת זכויות ביניהם והסדר זה מהווה חלק מהסדר הגירושין בין בני הזוג, יחולו הוראות סעיף  4א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") על העברה כאמור.
 
החלטת המיסוי ותנאיה:
 
1.      בכפוף לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה, כי ההסכמה האמורה בסעיף 5 (לעיל בפרק העובדות) הינה במסגרת הסכם הגירושין שביניהם, יחולו על ההעברה כאמור הוראות סעיף  4א לחוק.
 
2.      במסגרת החלטת המיסוי נקבעו מגבלות ותנאים נוספים.
 
 

מסמ"ק - החלטת מיסוי בהסכם 34/07  

החלת הוראות סעיף 4א על העברת זכויות במסגרת הסדר גירושין